אני נשכב על הגב והיא מכינה את החומר. חסם ורידים? יש. מזרקים? יש.
היא דוחסת את החדשות במזרק הראשון. היא לא מרחמת, דוחפת כותרות עוד ועוד: חילוץ הרואי, פעולה נועזת, גבורה, שני חטופים, בחיים.
עם ההזרקה אני מרגיש את החום מתפשט, פינות החדר מתעגלות, הוא ורוד, קרן שמש נכנסת, מלטפת, מחממת, ממוקדת, כמו ציין לייזר על נשק. פתאום אני מרגיש אקסטזה מטורפת. זה לא נשלט. זה הופך מסוכן. היא מבינה שהגזימה – מנת יתר.
היא מכניסה את החומר למזרק השני ואוטוטו היא תוציא אותי מזה. ישר ללב היא דוחפת עוד כותרות: טיל נ"ט, הרוגים, נפל, חלל,
חולצו החטופים אבל…