"תגיד…, הסתכלנו עליך אתמול. אני והבעלים. תהינו אם גם אתה עושה סמים." נביחה.
"אני?" בועה עולה במים.
"כן, אתה. אז מי? אני נבחתי ש-'כֵּן'. אפשר ש-'לא'? עם כל הלחימה ויוקר המחיה. חייבים איזשהי בריחה." נביחה.
— הפניית סנפיר, שחיה נונשלנטית בכיוון חור בטירת פלסטיק מלאה בירוקת —
"הי, אני נובח אליך. מה אתה בורח? אפשר בלי סמים? אני חרד!" נביחה חזקה.
"ממה אתה חרד?" בועה עולה במים.
"מה זאת אומרת ממה…? הוא הולך אחרי רק בשביל לאסוף גללים – זה יימשך ללא הסמים?"
— אין תשובה —
— דלת נפתחת, קשקוש זנב —
"אתה לא מאמין… ההוא…, כזה בן של משריצה! לא משתף פעולה, חי בבועה." נביחה.