יום שישי 19:45, דפיקה בדלת.
אני פותח ומולי עומדת שבת המלכה. מתנשפת. עלתה ברגל עם מיכל ענק על גבה.
"שוב את סוחבת?"
"הזמנת חדש," היא אומרת "סומכת עליך שתיתן ממנו רק לראויים." ופוף. נעלמת.
אכן הזמנתי. זו התקופה. רבים צריכים שאיפה מבלון הזמן שלי. אנשים מבקשים רק עוד שעה, עוד יממה, הם רוצים עוד הזדמנות ואני בא עם הבלון. מכאן והלאה זה תלוי איך הם שואפים. בדרך כלל השואפים מרוויחים לעצמם שעות או ימים בודדים. רק יחידי סגולה שואפים הזדמנות שלמה. הבוקר ילד שכזה היה עצוב שזה חג פורים האחרון שלו ביסודי. הצליח לשאוף לעצמו שנה שלמה וגמר את הבלון.