ב06:45 בדיוק לפני שעה וארבעים דק' אני מתקשר אליה מהשירותים. היא עונה בפיהוק.
"את שומעת איזה קטע…"
"אני ישנה."
"השם של הנייר טואלט, זה עם הגורי לברדור… זה לילי. ל-י-ל-י. כותבים את זה באנגלית ובעברית. משני הצדדים. לי זה תמיד היה נראה עציצי. איך שה-ל וה-i וה-י' משתלבות. זה היה נראה לי ע'. כל החיים חשבתי שזה עציצי. שולח לך תמונה בווטסאפ."
"נהדר, ממש שמחה בשבילך. אבל אני חוזרת לישון."
היא באמת שמחה בשבילי. אני יודע. יש אנשים שרצים כל בוקר 10 קמ'. אני מקפיד ללמוד כל יום משהו חדש.
כשזה קורה כבר לפני 07:00 אני מרגיש בחברה טובה ממש.