20:00 – הוא דוחף לפני מקל מכחול רחב עליו מודבק אטב כביסה ושתי קוביות לגו. הכול חסר צורה וטובע בדבק פלסטי.
"זה מכונת סידוי."
"אומרים לסייד את הקיר, מכונה לסיוד."
"לא אבא, זו מכונה שמגלה סודות. מכונת סידוי. אתה מכוון על מישהו, יורה, והוא יגלה לך הכול."
אני מחייך וחוזר להקראת הסיפור שלפני השינה. הוא מכוון אלי את המכונה ואני מגלה שקניתי לו הפתעה למחר.
"אתה רואה!"
00:00 – היא כבר ישנה ואני מחליט לשים סוף לנטפליקס וליום הזה. בדרך למיטה אני עובר דרכו ולוקח את המכונה. שניות לאחר מכן, מפתח החדר, אני מכוון, יורה ומחכה…
היא מסתובבת על הגב ומתחילה לדבר בשנתה.