היא לא טורחת למשוך באף. נותנת לדמעות ולנזלת ליפול על השטיח.
"כולה משחק" אני מנסה להרגיע אותה אחרי שהפסידה בפיפ"א 5:4 למשתמש בשם zigi321.
"זיגי עזב," היא עונה "הודיע שהוא עוזב אותי ושלא נשחק יותר."
אני גומע את הסלון שמפריד ביננו ובא לחבק את השותפה שלי לדירת הסטודנטים. לנחם אותה על אהבה אמיתית לאדם שמעולם לא פגשה, על יחסים סוערים שעכשיו, באחת נמוגו.
"טוב, די, לך." היא עוזרת כוח לשחרר אותי לשיעור.
אני נותן לה עוד חיבוק קטן ונשיקה על המצח. בדרך החוצה אני לא שוכח ואוסף מהמשולחן את המאמר שלי שכותרתו: "פרויד ומושג ההשלכה הזוגית בעידן הוירטואלי."