הוא לא אמר מילה.
כל חייו לא דיבר, אפילו הברה בודדת לא הוציא מגרונו. אם היה צריך משהו היה כותב, לפעמים אפילו רושם. אם היה רושם זה היה תמיד בעפרון פחם. רושם ולעולם לא חותם. לעתים רחוקות אם ממש בערו בו הדברים היה הופך את הרישום לציור של ממש ואם ממש רצה להגזים אז עם צבעי שמן עזים. כל חייו שתק, גם בפעם ההיא כשהתחננה שיאמר לה בקולו שהוא אוהב אותה. שתק. הלכה.
הוא לא היה אילם. לו רצה יכל לדבר. אבל המילים שנאמרות מיד אחר כך נעלמות.
אז הוא לא אמר מילה.
כי בשביל מה?