אתמול קיבלתי פניה בתור לקופה בסופר. בת ארבע שאלה אותי מהו המפץ הגדול. מיותר לציין מה קרה אז. אבל אני אציין בכל זאת. את הביצים כבר לא הנחתי בזהירות. נתתי למסוע של הקופאית לרוץ. מוצרי חלב נערמו והפכו לבריקדה. קפואים התערבבו עם יבשים. הכול הפך לעיסה קוסמית. הבטתי בזאטוטה וחשבתי מאיפה להתחיל? בזה הפיזיקלי? בזה שבין הרמב"ם לשפינוזה? בין קאנט לדיויד יום? בין האימפריה בירוק לצהבת מתל-אביב? אולי בכלל בשבר החברתי.
"1,156! באשראי?" הקופאית בשלה. גם החשבון בשלו, מתמיד לפי ניוטון. בכיוון מעלה.
"והמפץ הגדול?" שאלתי אותה מבולבל.
"עוד שני שקלים." ענתה והוסיפה לי חבילת סוכריות לבריקדה של מוצרי החלב.