המצב בקאנטים אז התפניתי לכתוב מייל לעמנואל.
"עמנואל, תגיד, עזה-זה-אל?
אני פונה אליך כי אתה חזק בענייני מוסר. אתה אפילו חושב ששם טמונה ההוכחה לקיומו. אז אני שואל אותך שוב: עזה-זה-אל? הא, עמנואל?
לתשובתך אודה."
היא הגיעה כעבור יומיים.
"המוסר של המאה העשרים ואחת נשגב מבינתי. נדמה שהעניין כשלעצמו,
אם יורשה לי, הוא 'המנהיג והכול בצלמו'.
ובכל זאת… טוב האדם ומוסרי,
ומכאן האלוהי."
טוב… על תשובה כזו כבר לא יכולתי להבליג. עניתי לו לקונית.
"עמנואל, תחזור אלי שוב אחרי שתשמע את השיר 'ילד מטריה'. של עטרה אוריה.
אז נראה האם אתה עדיין עומד על שלך."