כולם התאספו בכיכר לשמוע את הנאום של סגול השיער. הנאום הוקרן על מסך באורך 100 מטרים, לא פחות! היה זה מסך שנמתח מעל הראשים באמצעות שני מסוקים. הם, המתח והמסך עמדו באויר. המסך נמתח ממש בזנית כך שהצופים נאלצו לחשוף מלוא צוואר עד שהגרגרת הצביעה לשמיים. השוטרים עמדו סביב. הנאום החל. "שוטרים, לוחמים, נתינים יקרים…" פתח האל הגדול. הוא כנראה המשיך בהאדרה עצמית אבל אותי עניינה ירדנה יותר מהכול.
שוטר שראה שמבטי עדיין ארצי נופף לעומתי. עשיתי כדברו ומתחתי גם אני צוואר,
נשאתי בעול, עשיתי הכול,
בשביל שיישאר לי סיכוי לסמן בצוואר של ירדנה כתם אדום, סגלגל וגדול.